אחד הכלים היעילים להתמודדות עם איומים כמו פריצות סייבר וניצול נקודות תורפה הוא
סקר סיכונים, שמטרתו לאתר סיכונים פוטנציאליים ולהציע פתרונות מותאמים. בכתבה זו, נעמיק בתהליך סקר הסיכונים ונבחן כיצד הוא יכול לתרום רבות לאבטחת המידע בארגון.
הכתבה בשיתוף עם חברת סייבר מובילה המבצעת סקרי סיכונים וכל זאת על מנת למקסם את ההגנה על הארגון מפני סיכוני סייבר שונים.
בדיקות נקודות תורפה
מהי נקודת תורפה?
נקודת תורפה היא פגם או חולשה במערכת האבטחה של הארגון, שיכולה לאפשר חדירה בלתי מורשית, דליפת נתונים או פגיעה במידע רגיש.
שלבים בבדיקת נקודות תורפה
מיפוי מערכות וטכנולוגיות
זיהוי כל המערכות, השרתים, התוכנות והחומרות שבשימוש בארגון.
רישום החיבורים בין המערכות והגישה של גורמים פנימיים וחיצוניים.
בדיקות חדירה (Penetration Testing)
ביצוע בדיקות חדירה כדי לנסות ולפרוץ את מערכות האבטחה של הארגון.
בדיקות אלו מתבצעות בצורה יזומה על ידי מומחי אבטחת מידע.
שימוש בכלים אוטומטיים
הפעלת תוכנות מיוחדות המזהות נקודות תורפה באופן אוטומטי, כמו סיסמאות חלשות, תוכנות לא מעודכנות או הגדרות אבטחה שגויות.
בדיקות ידניות
בדיקות מעמיקות שנעשות על ידי צוות מקצועי ומנוסה, כדי לאתר סיכונים שאינם מזוהים על ידי כלים אוטומטיים.
זיהוי פריצות
מדוע זיהוי פריצות קריטי?
פריצה למערכות הארגון יכולה לגרום לנזק עצום, כולל אובדן מידע רגיש, פגיעה במוניטין הארגון ונזקים כספיים חמורים.
שיטות לזיהוי פריצות
מעקב אחר לוגים
סקירת יומני פעילות (לוגים) כדי לזהות דפוסי פעולה חריגים.
לדוגמה: ניסיונות כניסה רבים ממקור אחד, פעילות בשעות לא שגרתיות או גישה בלתי צפויה למידע רגיש.
מערכות גילוי פריצות (IDS/IPS)
שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי ומניעת פריצות.
מערכות אלה מזהות תנועה חשודה ברשת ומספקות התראות מיידיות.
ניתוח התנהגות משתמשים (UBA)
ניטור התנהגות עובדים וזיהוי פעולות לא שגרתיות שעשויות להוות אינדיקציה לפריצה.
לדוגמה: העתקת כמות גדולה של נתונים או גישה לא מורשית לקבצים מסווגים.
סקירה יזומה של מערכות
עריכת בדיקות שוטפות במערכות לזיהוי פריצות קיימות או כאלה שעשויות להתרחש בעתיד.
הגדרת צרכים אבטחתיים
כל ארגון הוא ייחודי, ולכן נדרש להגדיר את צרכיו האבטחתיים בצורה מותאמת. תהליך זה מבטיח שהפתרונות שייושמו יהיו אפקטיביים וממוקדים.
שלבים בהגדרת הצרכים
ניתוח האיומים הפוטנציאליים
מהם הסיכונים המרכזיים שהארגון מתמודד איתם?
האם מדובר בהגנה על מידע פיננסי, אישי, מסחרי או מידע לקוחות?
הבנת הרגולציות
זיהוי דרישות חוקיות או רגולטוריות שהארגון חייב לעמוד בהן, כמו GDPR, ISO 27001, תקנות הגנת הפרטיות ועוד.
מיפוי משתמשים והרשאות
ניתוח הגישה של כל משתמש, תוך הגבלת הרשאות למידע שאינו חיוני לתפקידם.
ניהול זהות דיגיטלית כדי לוודא שרק הגורמים המתאימים יכולים לגשת למידע הרגיש.
בחינת רמת אבטחת המידע הנוכחית
זיהוי פערים בין המצב הקיים לבין התקנים הנדרשים.
זיהוי הציוד, התוכנות והנהלים שיש לעדכן או להחליף.
המלצה על נתיב פעולה
בהתאם לממצאים מסקר הסיכונים, יש לתכנן אסטרטגיית פעולה שמטרתה להקטין את הסיכונים ולמנוע תקריות עתידיות.
שלבים לביצוע
עדכון מערכות ואמצעים טכנולוגיים
שדרוג תוכנות, מערכות הפעלה ושרתי הארגון לגרסאות המאובטחות ביותר.
שימוש במערכות הגנה מתקדמות, כמו חומות אש (Firewalls) ומערכות אנטי-וירוס.
הדרכת עובדים
העלאת מודעות בקרב עובדים לחשיבות אבטחת המידע.
הדרכות על זיהוי איומים, כמו פישינג, תוכנות זדוניות ושימוש בסיסמאות חזקות.
אכיפת מדיניות אבטחת מידע
יצירת נהלים ברורים לשימוש בטכנולוגיות הארגון.
הגדרת מדיניות סיסמאות, גישה למידע ושימוש במכשירים אישיים.
בדיקות תקופתיות
ביצוע סקרי סיכונים שוטפים לזיהוי חולשות חדשות.
בדיקות חדירה תקופתיות לוודא שמערכות הארגון עומדות בסטנדרטים הנדרשים.
מעקב רציף וניטור בזמן אמת
שימוש במערכות לניטור שוטף של פעילות הארגון.
זיהוי חריגות בזמן אמת ומתן מענה מיידי.