במסכת שבת מפרטות לנו המשניות השונות, מלאכות רבות אשר נקראות מלאכת מחשבת ואסור לעשותן בשבת. המסכת פותחת ב'אבות מלאכות' - המלאכות המיוחדות אשר היו במשכן וכל אחת מהווה גדר ייחודי ל'יצירה' שונה, גדר זה מביא עמו תולדות רבות אשר מפורטות לנו בהמשך המסכת. מבנה אורגני זה של אבות ותולדות מאפשר לנו בעצם 'להעמיד למבחן' מלאכות שונות ולראות אם הן עונות לגדרים הללו ובהתאם לכך נדע היכן למקם אותן ומשום מה הן נאסרות אם בכלל.
האם חליבה נחשבת מלאכת שבת?
אך יש מעשים כאלו שכאשר אנו מעלים אותם למשטח המבחנה הם אינם מגיבים כמלאכות ולכן הם לא נמצאים בגדרי שבת דאורייתא. אך חז"ל באו ותיקנו תקנות על מנת ללמד אותנו שמעשים הללו הינם בעצם מעשי איסור בשבת. תקנה אחת כזו נקראת תקנת 'שבות' והיא תקנה שאוסרת בדיוק על מעשים כאלה - שאינם מהווים 'יצירה' אך כן במהותם סותרים את 'אווירת השבת' הכל כך חשובה שמתבטאת בין השאר במנוחה, ובחוסר עשיית פעולות פיזיות ששייכות לעולם החול.
חליבה היא מעשה מעין אלו הנכנסים תחת תקנת שבות, אך לא לכל הדעות. נחלקו חכמים ורבי אליעזר בתלמוד על סט של מלאכות ועל הקטגוריה בה נמקם אותן. אך כאשר מוזכרות מלאכות רבות בבת אחת ולאחר מכן שתי דעות, ניתן לומר שהמחלוקת נעשית על מלאכות מסוימות בתוך הרצף המוזכר ולא על כולן (כמובן יהיה נימוק בצד סברה זו). על כן נחלקו הראשונים האם חכמים חולקים על רבי אליעזר שסובר שמעשה החליבה הינו נכלל בגדר חיוב חטאת והרי הוא מדאורייתא ובהתאמה יסברו חכמים שהחולב חלב ישראל עובר על שבות, או שמא חכמים אינם חולקים אלא ממלאכה מסוימת והלאה, ו'חולב' שנותר מאחור יישאר מוסכם לכולי עלמא כחטאת.
חליבה תולדת דש
הלכה למעשה נקטו האחרונים כרמב"ם שסובר כי חליבה היא אכן מוסכמת על כולם והיא דין דאורייתאי. אמנם כמו כל מעשה בשבת, כשנשב ונבחן לאיזה גדר הוא שייך ניתקל במחלוקות רבות ובמעשה זה ספציפית יש לא פחות משש אפשרויות שונות של אבות שיכולים לכוללו תחתיהם. מהן שש אפשרויות הללו? דש, ממחק, טוחן, גוזז, קוצר, בורר. מרתק ללמוד את הדברים ולראות כיצד הגדרים השונים תופסים פה כיוונים באופי המעשה וכדו' אך הפוסקים חתכו בדבר ופסקו שמעשה החליבה הינו שייך לאב המלאכה 'דש' תחת אחת מן התולדות שלו שהיא תולדה ד'מפרק'.
למעשה - איזו חליבה מותרת ואיזו אסורה.
לאחר דין ודברים בפוסקים מדורות אחרונים ובני זמננו, נראה שיש כמה סיבות איסור לשתייה או כל הנאה אחרת מחלב שנחלב בשבת. בין אם משום דין 'נולד' בין אם מפני שנחשב 'משקה שזב' וגזרו חכמים שאסור מחשש של סחיטה ובין אם אסור מדין 'מוקצה'. אך יש אולי אופן בו חליבה בשבת מותרת בכל זאת. חליבת הפרות הינה נצרכת משום 'צער בעלי חיים' ועל כן נוכרי שחולב את הפרות בשבת כדי להקל על צערן, אין נעשה בחלב זה מעשה שבת ויהא מותר. דרך דומה ומחוכמת היא חליבה על ידי שעון הדומה בפעולתו לשעון שבת, ובעזרת התקן מיוחד אשר נמצא בגביעי החליבה ומתלבש על העטינים, השתהות מסוימת קורית בין פעולת הנחת גביעי החליבה לבין החליבה עצמה, מה שמייצר 'חליבה בגרמא' ומתיר את החלב. למידע נוסף על חליבה בשבת כנסו לקישור >>